זינב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעה לנזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4ג' לחוק, לעניין גובה הפיצויים.

התובעת ילידת שנת 1978. ביום 28.12.01 עת נהגה התובעת ברכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת, ארעה תאונת דרכים שבמהלכה התנגש הרכב במעקה ברזל בצד הדרך (להלן:"התאונה").

בעקבות התאונה פנתה התובעת לחדר המיון בבית חולים רמב"ם, שם התלוננה על כאבי ראש, צוואר וגב. היא טופלה ושוחררה עם המלצות למנוחה, נטילת תרופות ומעקב רפואי.

התובעת המשיכה את המעקב הרפואי במסגרת קופת חולים ועברה סדרה של טיפולי פיזיותרפיה.

עובר לתאונה עבדה התובעת כשכירה בעמותה להפעלת מעון בכפר כנא, והשתכרה בממוצע סך של 3,500 ש"ח לחודש (נומינלי) .

כתוצאה מהתאונה אושרה לתובעת תקופת אי כושר עד ליום 16.4.02 במהלכם היא חזרה לעבודתה ביום 17.2.02 ונעדרה שוב מיום 17.3.02 עד ליום 16.4.02. התובעת צרפה אשור המעביד לעניין היעדרותה מהעבודה ואי תשלום שכר באותה תקופה.

לטענת התובעת, בעקבות התאונה ונוכח המגבלות הרפואיות מהן סבלה, היא פוטרה מעבודתה.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע כי בעקבות התאונה לא נותרה אצל התובעת נכות כלשהי.

בסיכומיה עתרה התובעת לפסיקת פיצויים בגין כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות והפסדי שכר.

הנתבעת בתורה אינה מכחישה את אירוע התאונה, אך טוענת כי הנזקים הנטענים ע"י התובעת מופרזים וחסרי בסיס.

לטענת הנתבעת, מדובר בתאונה קלה שלא הותירה אצל התובעת מגבלה גופנית או תפקודית, מה גם שהבדיקות שבוצעו בחדר המיון היו תקינות לחלוטין ולא אובחן אצלה כל ממצא חריג.

הנתבעת הוסיפה, כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה המיוחדים והכלליים שבגינם היא מבקשת פיצוי. תקופת אי הכושר שאושרה במוסד לביטוח לאומי היא קצרה מזו שציינה התובעת, ומכל מקום יש לנכות את דמי הפגיעה ששולמו לה בגובה 75% מהשכר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק, ובשים לב לזמן הרב שחלף מאז התאונה ועד היום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 12% ומע"מ, וכן החזר אגרה בסך 600 ש"ח.

מובהר בזאת כי הפיצוי שפסקתי הינו מעבר לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.

פסק הדין יבוצע תוך 30 ימים מיום המצאתו, אחרת ישאו הסכומים שפסקתי הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

ככל שיחול חיוב בגין יתרת אגרה, ניתן פטור מתשלומה.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' כסלו תש"ע, 23 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.